פסק-דין בתיק עש"א 27240-12-10

הרקע וטענותיהם העיקריות של הצדדים

1.         לפנינו ערעור על החלטה מיום 22/11/10 של כב' הרשמת מיכל שביט לסגור תיק הוצאה לפועל 03-28434-09-1, שפתחה המערערת כנגד המשיבים (להלן - ההחלטה).

2.         כפי שעולה מן ההחלטה, ביום 7/7/09 נערך בין הצדדים הסכם גישור (להלן - ההסכם) שקיבל תוקף של פסק דין, הוא פסק הדין שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל.

            עיקר תניות ההסכם הן:

(א)        המשיבים, הדדית, ישלמו למערערת סכום כולל של 90,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, אולם אם המשיבים ישלמו למערערת סך של 50,000 ש"ח בשיעורים חודשיים שווים ורצופים בסך 5000 ש"ח כל אחד - כי אז יהיו פטורים מתשלום ההפרש של 40,000 ש"ח.

(ב)        התשלום הראשון נקבע ליום 15/7/09 ומדי חודש עד ה - 15 שבו.

(ג)         עיכוב של 7 ימים, דהיינו עד ל-22 לחודש, לא יהווה הפרה.

3.         לצורך תשלום הסכום על פי ההסכם נפתח חשבון נאמנות על שם ב"כ המערערת, עו"ד בן מלך.

            לעניין התשלום הראשון התנהלו מגעים בין באי כוח הצדדים ביום 21/7/09 (עדיין במסגרת המועד שאינו נחשב להפרה), כפי שתואר באופן מפורט מאוד בהחלטה, אולם בפועל הופקד התשלום הראשון של 5000 ש"ח רק ביום א' 26/7/09.

            אין מחלוקת כי יתר ההמחאות המעותדות הופקדו בפועל בחשבון הנאמנות לתאריך 15 לכל חודש - אך בכל זאת הודיע עו"ד בן מלך למשיבים כי הופרו תנאי ההסכם, ועל כן עליהם לשלם למערערת סכום של 90,000 ש"ח ולא 50,000 ש"ח.

            ביום 27/8/09 הוגש פסק הדין לביצוע, באמצעות עו"ד בן מלך, על מלוא הסכום של     90,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

4.         במסגרת ההליך בהוצאה לפועל טענו המשיבים, בין היתר, כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל נעשתה על ידי עו"ד בן מלך ללא ידיעתה של המערערת ושלא מרצונה, וכי לה עצמה אין כל טרוניה כלפי המשיבים.

5.         המערערת טענה במסגרת ההליך בהוצאה לפועל כי היא סומכת על בא כוחה ובחרה מרצונה החופשי לתת לו יד חופשית בניהול ענייניה.

            עוד טענה המערערת, כי ידעה מראש על פתיחת תיק ההוצאה לפועל ואישרה מראש ואף אישרה בדיעבד, בין במפורש ובין מכללא, את כל פעולותיו של עו"ד בן מלך.

6.         כב' הרשמת קבעה בהחלטתה כי התרשמותה מהעדויות הייתה כי בעלי הדין עצמם נהגו כשורה מאז חתימת ההסכם, וכי אלמלא מעורבות באי כוחם - לא היה נולד כלל ההליך בהוצאה לפועל.

            כב' הרשמת קבעה גם כי המערערת עצמה לא הביעה עניין בהליך ולא ביקשה לגבות מהמשיבים את מלוא הסכום, ועמידתה על קיום הזכות, באמצעות בא כוחה, נעשתה שלא בתום לב.

            לפיכך, נקבע בהחלטה:

            "תוצאת הדברים הינה כי אני מקבלת את בקשת החייבים ומורה על סגירת תיק הוצל"פ. יחד עם זאת, בשים לב להתנהלות ב"כ הצדדים, ובכלל זאת התנהלות ב"כ החייבים, אשר השתהה בהעברת התשלום, אותו קיבל במועד מלקוחותיו, ותוך התרשמותי כי הזוכה "נגררה" להליך זה שלא מרצונה, אינני עושה צו לחיובה בהוצאות."

7.         בדיון שנערך בפניי ביום 3/4/11 נדחתה בקשת ב"כ המערערת להגשת תצהיר מטעם המערערת, וזאת לאור העובדה שהמערערת נחקרה בזמן אמת במסגרת ההליך בהוצאה לפועל, ולא ראיתי מקום ל"מקצה שיפורים".